אגרנות כפייתית

מהי מחלת האגרנות הכפייתית ואיך מטפלים בה?

מחלת אגרנות כפייתית הינה סוג של תת-הפרעה נפשית המשתייכת לתופעות פסיכולוגיות הידועות בשם המקצועי OCD (הפרעה טורדנית כפייתית). מחלה זו עלולה להתפרץ בכל שלב ושלב לאורך החיים, ובין יתר קבוצות הסיכון העלולים לסבול מהמחלה ניתן למצוא נשים וגברים מקרב האוכלוסייה הבוגרת, צעירים בעלי נטייה למחשבות טורדניות ואנשים הסובלים ממצוקות נפשיות כגון: חרדה ודיכאון.

אגרנות כפייתית

מחלה זו גורמת לסובלים ממנה לאסוף ולאגור פריטים וחפצים חסרי ערך או שימוש באופן אובססיבי ההולך ומחריף עם הזמן. פעולת האגירה והאיסוף של אותם חפצים ופריטים מתבצעת על ידי האגרן הכפייתי באופן בלתי נשלט וברוב המקרים הוא בוחר לנתק מגע וקשר אנושי מהאנשים הסובבים אותו, וזאת מפני שהוא חרד ואף חווה תחושת אשמה בכל הנוגע לאופן בו הוא מנהל את חייו כאגרן כפייתי.

מחלה זו מלווה בלא מעט השלכות חברתיות ובריאותיות הנובעות בין היתר מההחלטה המודעת של האגרן לבודד את עצמו מפני הסובבים אותו, ובעיקר לנוכח מצבה התחזוקתי של הדירה בה הוא מתגורר ובה הוא מאחסן את פריטי האגרנות אותם הוא אוגר ואוסף. בסקר מקיף שנערך לפני מספר חודשים בקרב אגרנים כפייתיים החיים בישראל נמצא כי 60% מהאגרנים אוספים באופן יומיומי פריטים כגון: עיתונים, מגזינים וספרים, 80% מתוכם אוגרים חומרי ניקוי ו- 30% מהם עסוקים באגירת פריטי מזון. כמו כן, ישנם מקרים חריגים וקיצוניים יותר בהם האגרנים הכפייתיים עסוקים במלאכת איסוף ואגירה של פסולת סביבתית אותה הם מוצאים במהלך שיטוטיהם היומיומיים ליד פחי האשפה באזור מגוריהם.

אגרנות כפייתית כיצד מטפלים במחלה?

מחלת האגרנות הכפייתית, בדומה לכל מחלת התמכרות אחרת, מתאפיינת בכך שהאגרן נמנע מלהכיר בעצמו ככזה במשך תקופה ממושכת. רוב האגרנים מכחישים את עצם היותם אגרנים ובתחילה הם ינסו לעשות הכול על מנת שלא "תחשדו" בהם, כולל ניתוק קשריהם הבינאישיים מהסביבה הקרובה אליהם. כפועל יוצא מכך, אחת מהדרכים המעשיות ביותר לצרכי טיפול במחלה היא בראש ובראשונה הגדרתה כמחלה ואיתור מקורות טיפול מקצועיים בתחום בריאות הנפש.

כיום, פועלות יותר ויותר קבוצות תמיכה בכל רחבי הארץ בהן נוטלים חלק אגרנים ואגרניות כפייתיים. קבוצות אלו מהוות צעד ראשון בדרך להתמודדות עם המחלה, וישנן גם קבוצות המיועדות לבני משפחותיהם של האגרנים הכפייתיים.

דרך נוספת להתמודדות עם המחלה, היא יצירת מעטפת אנושית ומלאה באמפתיה למצוקתו של האגרן. מעטפת זו מיוצרות בעיקר על ידי בני משפחתו של האגרן שאינם מרפים ואינם מאפשרים לו לנתק עימם את הקשר. דרך זו הוכחה כאחת מהשיטות היעילות ביותר לצרכי שכנוע האגרן בפעולת פינוי תכולת האגרנות אותה הוא אגר ואסף לאורך השנים.

 

כתוב/כתבי תגובה